בנק הבינלאומי חולון סניף סוקולוב 31045 נ' יהודה גניש בניה ויזמות בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לתיקון כתב תביעה תוך הגדלת סכום התביעה והעברתה לדיון בפני ביהמ"ש המחוזי, מן הטעם שהיה ויאושר תיקון סכום התביעה, הוא יחרוג מתחום מסמכותו של בית משפט השלום.

בכתב התביעה המקורי שהוגש על ידי המבקש, תאגיד בנקאי, בהליך של סדר דין מקוצר, ביום 5/6/13 עמד סכום התביעה על סך של 2,130,781.43 ש"ח.

ביחד עם הגשת כתב התביעה הגיש המבקש בקשה שכותרתה "בקשה לפיצול סעדים". בסיפא לבקשה התבקש סעד חלופי של תיקון כתב התביעה על דרך של הגדלת סכום התביעה.

בו ביום ניתנה החלטתו של כב' הרשם הבכיר יגאל נמרודי בבקשה לפיצול סעדים, שבה נקבע כי המבקש יגיש את בקשתו לפיצול סעדים, רק לאחר שתוגש בקשת הרשות להגן או בד בבד עם הגשת בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

כאן המקום להבהיר כי להבנתי החלטת הרשם לא עסקה בסעד החלופי של תיקון כתב התביעה אלא רק בסעד העיקרי של פיצול סעדים. משכך לא הייתה כל מניעה שהמבקש יגיש בקשתו לתיקון כתב התביעה עוד בטרם הוגשה בקשת הרשות להגן. יחד עם זאת אני נכונה להניח כי ניתן היה לפרש את ההחלטה גם באופן שפירש אותה המבקש.

ביום 8/7/13 ולאחר שהוגשה בקשת רשות להגן, הגיש המבקש בקשה שכותרתה "בקשה דחופה לתיקון כתב התביעה ולהעברת הדיון בתביעה לבית המשפט המוסמך".

העברת הדיון לבית המשפט המחוזי התבקשה משום שסכום התביעה לפי כתב התביעה המתוקן הינו 2,545,581.79 ש"ח, סכום החורג מתחום סמכותו של בית משפט השלום.

המשיבים התנגדו לבקשה לתיקון כתב התביעה בטענות שונות, אשר חלקן עוסק בטענות לגופה של התביעה, שאין זה המקום לדון בהן בשלב מקדמי של ההליכים.

בשלב זה מצאתי לנכון לדון בשתי טענות התנגדות שהעלו המשיבים.

ראשית, באשר לטענה כי המבקש ויתר על זכותו לתבוע מהמשיבים סכומים נוספים על אלו המופיעים בכתב התביעה המקורי, לא מצאתי לנכון לקבל את טענת המשיבים . זאת אף רק מן הטעם שביחד עם הגשת כתב התביעה המקורי, הוגשה על ידי המבקש בקשה לפיצול סעדים ולתיקון כתב התביעה. לא ניתן לומר כי התנהלות זו של המבקש, מבטאת ויתור על זכויותיו כפי שמנסים לטעון המשיבים.

שנית, באשר לטענה להיעדר ציון עובדות מהותיות המבססות את החוב הנתבע וליתר דיוק טענות בדבר אי קיומו של החוב בגובה הנטען והיעדר התייחסות ברורה לגובה הביטחונות המצויים בידי המבקש.

מעיון בבקשה לתיקון כתב תביעה על צרופותיה ונספחיה נוכחתי לדעת כי למרות שהבקשה לתיקון כתב התביעה מתפרסת על פני 105 עמודים, לא מצאתי בה אסמכתא מפורשת וברורה לאופן חישובו של גובה החוב הנתבע בכתב התביעה המתוקן. זאת בניגוד לאמור בסעיף 7 לתשובת המבקש לתגובת המשיבים.

לשון אחרת – לא הוצגה אסמכתא בנקאית לביסוס לכאורי של החוב נשוא כתב התביעה המתוקן שבהתייחס אליו הוגשה הבקשה שבכותרת.

יצוין כי עיון בבקשה לתיקון כתב התביעה מגלה כי סכום החוב "גדל" ב – 414,800.36 ש"ח, לעומת הסכום שנתבע בתביעה המקורית. זאת לאחר שהבנק נאלץ להשיב לחב' מנורה סכום של 1,371,892.94 ש"ח (סכום שהועבר לחשבון בשל "טעות" נטענת ), סכום שממנו קוזז סכום הפיקדונות שנפדו (סעיף 11 לבקשה לתיקון כתב התביעה).

לצורך הוכחת הסכום צירף המבקש דפי שערוך ותדפיסי פעולות בחשבונות הבנק, אשר סומנו כנספח ז' לבקשה לתיקון כתב התביעה. ברם, כאמור ,עיון בהם אינו מבהיר באופן מפורש כיצד חושב הסכום הנתבע בכתב התביעה המתוקן. זאת בשים לב לכך שהתביעה מתנהלת בהליך של סדר דין מקוצר, על כל המשתמע מכך לגבי הדרישות מתובע בהליך זה לעניין האסמכתאות הבנקאיות שעליו לצרף לתביעתו.

מסקנתי הינה כי בהיעדר אסמכתא המעידה על אופן חישוב החוב הניטען בבקשה לתיקון כתב תביעה , לא ניתן להידרש לבקשה לתיקון כתב התביעה כפי שהוגשה וכל שכן לא לאשר אותה ולהעבירה לבית המשפט המחוזי. בהקשר זה אינני רואה כל מניעה לצרף דף חשבון מעודכן שיכלול את היתרות הנטענות לשיטתו של התובע.

המבקש בחר שלא להגיש בקשתו לפיצול סעדים בשנית ולכן אין אני צריכה להידרש לכך בשלב זה. יחד עם זאת אציין כי היה ויבחר המבקש להגיש בקשה לפיצול סעדים ביחס לחובות שטרם התגבשו כדוגמת חוב בגין המחאות מעותדות, שנוכו על ידי המבקש, יהא עליו להגיש בקשה סדורה המבהירה את החובות הנוספים של המשיבים למבקש, באופן שיבחין בין החוב שנתבע במסגרת כתב התביעה המקורי לבין החובות הנוספים.

לאור מסקנותיי דלעיל, דוחה את הבקשה לתיקון כתב התביעה כפי שהוגשה. משכך ,נדחית גם הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט המחוזי , שכן סכום התביעה המקורי הינו בסמכות בית משפט השלום.

המזכירות תשלח העתק החלטתי בדחיפות אל באי כח הצדדים